ראיון עם ליאת בנימיני אריאל

את העיצובים של ליאת אני מוכרת בחנות ממש מההתחלה... אני זוכרת שביום שהיא הגיעה לירושלים וראיתי את הפריטים לייב נעתקה נשמתי וידעתי שהם מצאו בית חם ואוהב אצלי בחנות (שזה כמו משפחת אומנה זמנית) ושתפקידי למצוא להם בית מאמץ חם ואוהב. באותו יום כתבתי לה SMS שנמכרו דברים שלה... ואצלי יש תיאוריה- אם פריט נמכר באותו יום/יום למחרת הוא פריט טוב!

שלחתי לליאת מספר שאלות והנה תשובותיה. זה ראיון בשלט רחוק :)

הגדירי את עצמך בשבע מילים:
אמנית,מאיירת ומדריכת אמנות בעיסת נייר.




















איך הגעת לתחום?
נולדתי עם אמנות ושמחת יצירה.אחרי השירות הצבאי התחלתי לאייר ספרי ילדים .אחרי כ18 שנים ויותר ממאתיים ספרי ילדים,וספרי לימוד בעברית ואנגלית-החלטתי ללמוד הדרכת אמנות ותיאטרון בובות במדרשה לאמנות ברמת השרון (היום-בבית ברל).
נשביתי בקסמן של בובות התיאטרון ובמיוחד בנפלאות עיסת הנייר. אחרי סיום הלימודים הדרכתי במדרשה ובקהילה בנייית בובות תיאטרון,איור וכתיבה,ציור ופיסול בעיסת נייר.
היום אני יוצרת ומדריכה אמנות בעיסת נייר וחומרי מיחזור בסטודיו הפרטי שלי ,בביתי בכרכור.אני מציגה ומוכרת את עבודותי בחנות האמנים השיתופית-"יצירה מקומית" במדרחוב בזכרון יעקב,בתל אביב ב"דל ארטה"ובירושלים בחנות J"AIME מתנות משמחות.





מי המודל לחיקוי שלך?
ישנם כמה אמנים שאני מזדהה עם רוח היצירה שלהם.הגדול מכולם הוא גאודי,ואחריו הונדרטוואסר וניקי דה סנט פאל.שלושתם לא הייו שייכים לשום זרם אמנותי -הם עצמם היו זרם אמנותי בפני עצמו!
מחוברים לטבע,פילוסופים,פראיים ומסורים לחלוטין לאמנות וליצירה שלהם.

יצירתה של ניקי דה סנט פאל מוצבת בירושלים (גן המפלצת)

ממה את שואבת השראה לעיצובים?
אין דרך אחת..לפעמים זה משהו שנולד בתוכי-רצון להביע רגש,געגוע או רעיון,
לפעמים בעייה שנתקלים בה במהלך שיעור-או משאלה של מישהו-"ציירי לי כיבשה...
כמאיירת איירתי את חלומותיהם ומשאלותיהם של סופרים וקוראים-והיום קורה תהליך דומה -רק בתלת מימד

כמה זמן לוקח עד שנולד עיצוב חדש?
לפעמים שנים ולעיתים יום.רוב הזמן זה התהליך הפנימי-בדמיון שלי אני בונה והורסת,צובעת ,כותבת ,אורזת....לעשות זה כלום -זה החלק הקל..

אם לא היית אומנית, במה היית עוסקת?
הייתי עוסקת באיכות הסביבה.

איפה תהיי / את רוצה להיות בעוד 5 שנים מבחינה מקצועית?
הייתי רוצה לפרסם ספר-גם באינטרנט-על היצירה שלי ולעודד אנשים רבים ככל האפשר ללכת בדרך הזאת.
אני מתכוונת לפתח ענף של הדפסים של האמנות והאיור שלי ולהרחיב את אפשרויות השיווק שלי באינטרנט.
אני אשמח אם יזמינו אותי להנחיית סדנאות והשתלמויות בעיסת נייר בחו"ל...

מה היה הרגע (מבחינה עסקית) שטפחת לעצמך על השכם, רגע של גאווה ונחת להורים ולעצמך:
כשהייתי בת 17 נקלעה משפחתי לקשיים כלכליים.בחוצפה של מתבגרת הכרחתי את המזכירות בבית ספר התיכון היוקרתי בו למדתי לכבד את חתימתי (למרות שלא מלאו לי 18) ובזמן שבני גילי רק חיפשו לברוח מהשיעורים אני למדתי,עבדתי ומכרתי את ציורי ומימנתי בעצמי את הלימודים והבגרויות שלי.
גיליתי שאפשר ומאז ועד היום אני מתפרנסת מהאמנות שלי ומהדרכת האמנות-וזה לא קל אבל אני זוכרת בין פעם לפעם לטפוח לעצמי על השכם...

שתפי אותנו ברגע של אכזבה שקשור לעסק ואיך התמודדת איתו:
כשהייתי צעירה יותר-בשנות השלושים שלי-התאכזבתי כל שנה מחדש שלא זכיתי להוקרה-פרסים וכולי מבחוץ,ממוסדות כמו המוזיאון ועוד.
חברה טובה יעצה לי אז להפסיק להתייחס לזה ולהתרכז בעיקר-בעשייה שלי ובקהל האמיתי שלי-הילדים,וכך עשיתי.
מעולם לא קיבלתי פרס-אבל פגשתי מאות אנשים שאוהבים את עבודותי והן חלק בלתי נפרד ממחוזות הדמיון והנפש שלהם-עד עצם היום הזה

מה הכלים שהכי עזרו לך לצמוח?
התבוננות-בעולם מסביב,בעבודותיהם של אמנים אחרים.
שקדנות,חריצות ורצינות מקצועית ללא גבול
אופטימיות,סקרנות -(האינטרנט) והתחדשות מתמדת





אנא כתבי 3 עצות לאומנים בתחילת דרכם:
קחו את עצמכם ואת האמנות שלכם ברצינות
אל תתנו לאף אחד להגיד לכם במה אתם טובים-אתם חייבים לגלות זאת לבד
תלמדו איך לעשות דברים-את ה"מה"-אתם חייבים למצוא בראש שלכם

השלימי בקצרה את המשפטים הבאים:
מזל שיש לי...בריאות ושמחת היצירה
זה עושה לי טוב בלב כשאני רואה...בני אדם "נדלקים" מאמנות
עוד לא עשיתי...אמנות בטקסטיל וכמה ספרים שרציתי לכתוב-ועוד לא הייתי בהודו...
אני תמיד מזכירה לעצמי ש...אני רק בן אדם אחד וגם אני צריכה לישון לפעמים...
ברגעים של משבר אני...מנסה לחשוב בדרך אחרת על המצב ולהמציא פיתרון
אני תמיד חושבת על...האם הלב שלי נמצא היכן שנמצאות ידי 


האתר הצבעוני והמשמח של ליאת: http://www.liatart.com/
סרטון של ליאת מכינה רימון מעיסת נייר: https://www.youtube.com/watch?v=GmFRkxftJq0

אומנים, יוצרים? הפוסט שכדאי לכם לקרוא...

תמיד שואלים אותי "מאיפה את מוצאת את כל הדברים היפים האלה?"
ויש לי תשובה קבועה- זאת העבודה שלי! למצוא דברים יפים :)
לא חסרים אומנים, יוצאים ומעצבים מוצלחים בארץ ובחו"ל ובעצם אני צריכה לברור את מה שמתאים לי מבין המונים.

יש עוד דרך להגיע לדברים יפים... כשמציעים לי דברים יפים!

עשיתי עכשיו בדיקה זריזה ויצא שרק 10% מהפריטים שיש לי בחנות הם בזכות העובדה שהאומן הגיע פיזית לחנות, הראה לי דברים שאהבתי ומאז אני מוכרת אותם.

רק 10%. זה אומר של-90% אני מגיעה בעצמי! 

אז נכון, מציעים לי הרבה דברים ואני לא מתחברת להכל- לא תמיד זה יפה לדעתי, לא תמיד זה מתאים לקהל הלקוחות שלי, לא תמיד המחיר נראה לי, לא תמיד יהיה לי מקום פנוי אבל אני תמיד שמחה לראות דברים חדשים! אני משתדלת לתת ליוצר רעיונות לאיזה חנויות אחרות זה יכול להתאים, מציעה בחום לפתוח חנות און ליין ונותנת עצות לשיפור המוצר.

למה אני כותבת את הפוסט הזה?
השבוע קרה לי מקרה שחשבתי שכדאי שכל אומן/יוצר/מעצב צריך לקרוא ולהפנים את המסר שהוא מעביר.
נכנסה בחורה צעירה לחנות. אחרי מספר דקות התחלנו לדבר והיא שאלה אם אנחנו מחפשים עוד דברים לחנות... שאלתי מה היא עושה והיא אמרה- תכשיטים. שאלתי אם התכשיטים שהיא עונדת? והיא ענתה שכן.

מסר מספר 1: אם אתם רוצים למכור משהו בתחום התכשיטים (או משהו אחר שאפשר לדגמן) דגמנו אותו עליכם. זו בעצם התצוגה הכי מיידית שיש וזה מעיד על חיבור שלכם למוצר.

מאוד אהבתי את העגילים שלה והבעתי עניין. שאלתי איפה אוכל לראות עוד דוגמאות והיא הביאה לי כרטיס ביקור שבו יש הפניה לחנות און ליין ופרטי קשר.

מסר מספר 2: אל תצאו מהבית בלי כרטיס ביקור עליכם! כמה פעמים שמעתי תירוצים כמו בדיוק נגמר לי... הכרטיס לא מעודכן וכו'.

אחרי שהיא הלכה נכנסתי לראות עוד דוגמאות וגיליתי שחוץ מתכשיטים היא יוצרת כוסות מופלאות מקרמיקה עם איורים ביד חופשית- משהו מהמם. שלחתי לה הודעה דרך החנות האינטרנטית שאני מעוניינת גם בתכשיטים וגם בכוסות.

מסר מספר 3: יש לכם מגוון מוצרים להציע? אל תניחו שאני אתעניין רק בתכשיטים... תראו לי הכל ואני אחליט.

יום למחרת הפניה שלי היא הגיעה לחנות עם התכשיטים ועם כוס אחת שהיתה לה במלאי.

מסר מספר 4: כבר הצעתם לי את המוצרים שלכם? ודאו שיש לכם מלאי התחלתי מגוון. אה, וגם תהיו סגורים על התמחור... זה נראה לא מקצועי שענין המחיר עוד לא סגור מבחינת האומן.

במקרה המדובר הכוס האחת נמכרה יום אחרי שהגיעה וייקח עוד זמן עד שיהיו לה עוד כוסות במלאי. קצת מבאס.

ומשהו לקינוח:
היא סיפרה לי שהיתה בחנות לפני שנה בזמן שאני לא הייתי נוכחת בחנות.
היא סיפרה ששאלה משהו בסגנון אם מחפשים עוד דברים, שאלו אותה מה והיא ענתה קרמיקה ואמרו לה שיש לנו מספיק קרמיקה. היא מבחינתה אזרה אומץ ושאלה ונתקלה בדלת סגורה. מבחינתה הנושא סגור ואנחנו לא מחפשים קרמיקה.

מסר מספר 5: קבעו עם בעל החנות. לא תמיד עובד יודע לתת את התשובה הנכונה. וגם אם העובד נותן תחושה שזה אבוד...לא להרים ידיים.

אני אף פעם לא אתן תשובה כזאת לפני שאני רואה איזה מוצרים רוצים להציע לי... לכן חשוב לתאם הגעה עם בעל החנות או להגיע בזמן שהוא נמצא. ועכשיו שאני חושבת על זה...גם אם אמרתי לא- יכול להיות שאחרי שנה אני אגיד כן.

מסר מספר 6: אמרו לכם "לא"? זה לא אומר שלא תוכלו להציע שוב. חכו תקופה, עבדו על דברים חדשים ואז תציעו שוב. 

שמחתי שהיא ניסתה שוב- זה אף פעם לא קל לאומן להציע את מרכולתו... קשה לפרגן לעצמך ו"לדחוף" מוצרים שלך. זה דורש אומץ, יכולת לקבל ביקורת ולספוג לאוים עד הכן המיוחל.

מסר מספר 7: קשה לכם לפרגן לעצמכם? בואו עם חברה, בן זוג, מישהו שיסנגר ויספר כמה שאתם מוצלחים.

סוף טוב,
בזמן שהיא הביאה לי את התכשיטים, נכנסה לקוחה חוזרת שלי וחיפשה מתנה לאמה. אחרי סיבוב בחנות, הצעתי לה לראות את התכשיטים החדשים והיא ישר נדלקה וקנתה. הכל עניין של תזמון בחיים :)

לילך