יום שישי, 8 באוגוסט 2014

משפטים שאותי משמחים 2

1. הגעתי מהפייסבוק! WOW איך שאני אוהבת לשמוע את המשפט הזה... אשכרה יש אנשים שקוראים את מה שאני כותבת ומגיעים לחנות בעקבות פרסום. זה כל כך משמח אותי ולשמחתי זה קורה די הרבה :) תמשיכו לשמח אותי ולעדכן אותי שהגעתם מהפייסבוק :) 
נ.ב יש לי גם אינסטגרם ;) מוזמנים לעקוב גם שם.


2. קנו לי מתנה מהחנות שלך וממש אהבתי אז באתי לראות! איזה כיף. איזה נחת. לא מדובר באנשים שרוצים להחליף מתנה שקיבלו, אלא כאלה שרוצים לראות מאיפה קנו להם מתנה מיוחדת שכזאת...

3. תראי לילך- הבאתי חברה להכיר לה את החנות שלך! אתם אנשים טובים. לא שומרים את כל הטוב הזה עם עצמכם ואני כולי מתמוגגת. 


4. הגעתי אלייך כל הדרך מתל אביב/ חולון/ קרית שמונה/אילת (נשבעת). כיף לי לדעת שהחנות שלי נמצאת ברשימה של דברים שחובה לבקר בהם בירושלים (רשימה שאני הגיתי כמובן). 


5. "אישור מכירה XXXXX בחנות MyStores‏" - זאת הכותרת של האימייל כשנכנסת הזמנה דרך החנות האינטרנטית. זה תמיד קורה בשעות מפתיעות (אמצע הלילה/ עלות השחר) וזה מעלה על שפתיי חיוך. זה מדהים שגם כשהחנות הפיזית סגורה- היא בעצם לא. תמשיכו להזמין ולשמח את עצמכם (ועל הדרך גם אותי. מודה). אני אוהבת לשלב את הוואשי טייפ Wrapped with love על גבי החבילות שאני שולחת.



מוזמנים לחבב את עמוד הפייסבוק של החנות (יש הגרלות שוות ועדכונים משמחים)

האינסטגרם של החנות:


כתובת החנות:


אבן ישראל 1 (פינת רחוב יפו 57) מרכז העיר ירושלים

















לילך



יום שישי, 18 ביולי 2014

אומנים, יוצרים? הפוסט שכדאי לכם לקרוא...

תמיד שואלים אותי "מאיפה את מוצאת את כל הדברים היפים האלה?"
ויש לי תשובה קבועה- זאת העבודה שלי! למצוא דברים יפים :)
לא חסרים אומנים, יוצאים ומעצבים מוצלחים בארץ ובחו"ל ובעצם אני צריכה לברור את מה שמתאים לי מבין המונים.

יש עוד דרך להגיע לדברים יפים... כשמציעים לי דברים יפים!

עשיתי עכשיו בדיקה זריזה ויצא שרק 10% מהפריטים שיש לי בחנות הם בזכות העובדה שהאומן הגיע פיזית לחנות, הראה לי דברים שאהבתי ומאז אני מוכרת אותם.

רק 10%. זה אומר של-90% אני מגיעה בעצמי! 

אז נכון, מציעים לי הרבה דברים ואני לא מתחברת להכל- לא תמיד זה יפה לדעתי, לא תמיד זה מתאים לקהל הלקוחות שלי, לא תמיד המחיר נראה לי, לא תמיד יהיה לי מקום פנוי אבל אני תמיד שמחה לראות דברים חדשים! אני משתדלת לתת ליוצר רעיונות לאיזה חנויות אחרות זה יכול להתאים, מציעה בחום לפתוח חנות און ליין ונותנת עצות לשיפור המוצר.

למה אני כותבת את הפוסט הזה?
השבוע קרה לי מקרה שחשבתי שכדאי שכל אומן/יוצר/מעצב צריך לקרוא ולהפנים את המסר שהוא מעביר.
נכנסה בחורה צעירה לחנות. אחרי מספר דקות התחלנו לדבר והיא שאלה אם אנחנו מחפשים עוד דברים לחנות... שאלתי מה היא עושה והיא אמרה- תכשיטים. שאלתי אם התכשיטים שהיא עונדת? והיא ענתה שכן.

מסר מספר 1: אם אתם רוצים למכור משהו בתחום התכשיטים (או משהו אחר שאפשר לדגמן) דגמנו אותו עליכם. זו בעצם התצוגה הכי מיידית שיש וזה מעיד על חיבור שלכם למוצר.

מאוד אהבתי את העגילים שלה והבעתי עניין. שאלתי איפה אוכל לראות עוד דוגמאות והיא הביאה לי כרטיס ביקור שבו יש הפניה לחנות און ליין ופרטי קשר.

מסר מספר 2: אל תצאו מהבית בלי כרטיס ביקור עליכם! כמה פעמים שמעתי תירוצים כמו בדיוק נגמר לי... הכרטיס לא מעודכן וכו'.

אחרי שהיא הלכה נכנסתי לראות עוד דוגמאות וגיליתי שחוץ מתכשיטים היא יוצרת כוסות מופלאות מקרמיקה עם איורים ביד חופשית- משהו מהמם. שלחתי לה הודעה דרך החנות האינטרנטית שאני מעוניינת גם בתכשיטים וגם בכוסות.

מסר מספר 3: יש לכם מגוון מוצרים להציע? אל תניחו שאני אתעניין רק בתכשיטים... תראו לי הכל ואני אחליט.

יום למחרת הפניה שלי היא הגיעה לחנות עם התכשיטים ועם כוס אחת שהיתה לה במלאי.

מסר מספר 4: כבר הצעתם לי את המוצרים שלכם? ודאו שיש לכם מלאי התחלתי מגוון. אה, וגם תהיו סגורים על התמחור... זה נראה לא מקצועי שענין המחיר עוד לא סגור מבחינת האומן.

במקרה המדובר הכוס האחת נמכרה יום אחרי שהגיעה וייקח עוד זמן עד שיהיו לה עוד כוסות במלאי. קצת מבאס.

ומשהו לקינוח:
היא סיפרה לי שהיתה בחנות לפני שנה בזמן שאני לא הייתי נוכחת בחנות.
היא סיפרה ששאלה משהו בסגנון אם מחפשים עוד דברים, שאלו אותה מה והיא ענתה קרמיקה ואמרו לה שיש לנו מספיק קרמיקה. היא מבחינתה אזרה אומץ ושאלה ונתקלה בדלת סגורה. מבחינתה הנושא סגור ואנחנו לא מחפשים קרמיקה.

מסר מספר 5: קבעו עם בעל החנות. לא תמיד עובד יודע לתת את התשובה הנכונה. וגם אם העובד נותן תחושה שזה אבוד...לא להרים ידיים.

אני אף פעם לא אתן תשובה כזאת לפני שאני רואה איזה מוצרים רוצים להציע לי... לכן חשוב לתאם הגעה עם בעל החנות או להגיע בזמן שהוא נמצא. ועכשיו שאני חושבת על זה...גם אם אמרתי לא- יכול להיות שאחרי שנה אני אגיד כן.

מסר מספר 6: אמרו לכם "לא"? זה לא אומר שלא תוכלו להציע שוב. חכו תקופה, עבדו על דברים חדשים ואז תציעו שוב. 

שמחתי שהיא ניסתה שוב- זה אף פעם לא קל לאומן להציע את מרכולתו... קשה לפרגן לעצמך ו"לדחוף" מוצרים שלך. זה דורש אומץ, יכולת לקבל ביקורת ולספוג לאוים עד הכן המיוחל.

מסר מספר 7: קשה לכם לפרגן לעצמכם? בואו עם חברה, בן זוג, מישהו שיסנגר ויספר כמה שאתם מוצלחים.

סוף טוב,
בזמן שהיא הביאה לי את התכשיטים, נכנסה לקוחה חוזרת שלי וחיפשה מתנה לאמה. אחרי סיבוב בחנות, הצעתי לה לראות את התכשיטים החדשים והיא ישר נדלקה וקנתה. הכל עניין של תזמון בחיים :)

לילך



יום שני, 19 במאי 2014

עשרת הרגעים הבלתי נשכחים שקרו בשנה החולפת

איך שהזמן טס... החנות אוטוטו בת שנה (31/5)

לפני שאשכח אני רוצה לציין את עשרת הרגעים הבלתי נשכחים שקרו בשנה החולפת:

1. יום הפתיחה בפועל-יום שישי ה-31/5/13 (תאריך פלינדורמי מושלם) בקושי ישנתי בלילה (התרגשות+ נסיעה לנתב"ג להביא את חבר שלי שנחת בלילה שלפי פתיחת החנות) אבל התעקשתי לפתוח את החנות בכל זאת. היה לי חשוב לפתוח במאי ולא ביוני :)
החנות היתה מאורגנת ב-90%. עדיין היו ארגזים בכל מקום ולא כל הנישות היו מאוכלסות במוצרים.
הלקוחה הראשונה שלי קנתה מגנט "היום זה יום טוב" וניבאה את שעתיד לבוא :)
הגיעו חברים ומשפחה וכולם רצו להיות הלקוחות הראשונים שלי אבל הקדימו אותם :)
באותו יום צילמתי את כל מי שקנה והעלתי לדף הפייסבוק שכבר היה פעיל מבעוד מועד.

2. יום הפתיחה החגיגית- בדיוק חודשיים לאחר הפתיחה בפועל, ב-31/7/13 (שוב, תאריך פלינדורמי מושלם) ארגנתי אירוע פתיחה רשמי- עם להקת כלי נשיפה שהרימה את האירוע (אין כמו מוסיקה חיה), אוכל, ממתקים, בלונים וקצת בלה בלה שלי :)
היה אירוע מקסים ועד היום באים לקוחות שנכחו באירוע ומספרים לי שנהנו.

3. הגניבה הראשונה- פתאום זה הכה בי- לא כולם אנשים טובים. יש גם כאלה שנכנסים לחנות עם כוונות אחרות... התחלתי לפקוח עיניים ולמקם פריטים יקרים במקומות יותר קשים לגניבות. שמתי מנעולים על מגירות התצוגה ובעיקר הגברתי מודעות לעניין אצלי ואצל העובדות שלי. מאז הגניבה הראשונה היו מספר פריטים שנעלמו להם וגיליתי זאת בדיעבד... זה תמיד מבאס. במיוחד שמדובר בפריטים יקרים.

4. השטר המזויף הראשון (ובינתיים האחרון)- כל הסיטואציה היתה מוזרה ולכן הייתי בכוננות ספיגה! נכנס גבר לחנות ותוך כדי שיחה בנייד הוא בחר פריט, ביקש שלא אעטוף, הגיש לי שטר של 200 ש"ח ורצה ללכת כמה שיותר מהר. ישר קלטתי שהשטר מזויף. אמרתי לו והוא אמר שהרגע קיבל אותו והוא עכשיו יילך למי שנתן לו את השטר ויחזור. לא חזר ולא נעליים. שמחתי מאוד שלא נפלתי בפח והייתי עירנית.

5. הסלב הראשון שקנה בחנות- כמו ילדה בת 16 באמת התרגשתי כש XXXX XXXX נכנס לחנות :) בכל זאת, לא כל יום נכנס לחנות סלב בסדר גודל שלו. לא ביקשתי לצלם אותו והשתדלתי להתייחס באותו אופן שאני מתייחסת ללקוחות שלי.

6. צילמו אותי לכתבת וידאו לאתר כלכליסט TV :)  הודיעו לי באותו היום שבאים לצלם אותי ואת החנות- זה היה מאוד ספונטני אבל יצא מוצלח לדעתי :)

לצפיה בכתבת הוידאו










7. נכנסו בחור ובחורה לחנות ושמתי לב שהם כל הזמן זזים בצעדי ריקוד... קצת תחקרתי וגיליתי שהם רקדנים בלהקת הסווינג הנודדת של ירושלים :) פיניתי את האי מאמצע החנות, הם שמו מוסיקה וצילמנו סרטון בשיא הספונטניות - הרי התוצאה לפניכם:
https://www.facebook.com/photo.php?v=10151699394978188&set=vb.716518187&type=2&theater


8. אמא שלי עושה בייביסטר לחנות- שבועיים לאחר פתיחת החנות הגיע תאריך הטיסה שלנו לברלין. טיסה שהוזמנה חצי שנה לפני, להופעה של בון ג'ובי :) כשהזמנתי כרטיסים לא ידעתי בדיוק איפה אני אהיה ואם תהיה בכלל חנות... אמא שלי לקחה חופש מהעבודה ולקחה פיקוד על החנות, בכל זאת, היא הסבתא של החנות :) כשהגענו ארצה חיכו לי 4 דפים עם מסקנות ודברים שהיא ראתה (מה שרואים מכאן, לא רואים משם).


9. אבא שלי בא לבקר בחנות- אבא שלי גר בקרית שמונה. הכי רחוק שאפשר... לפתיחה הוא לא הגיע אבל באמצע אוגוסט סופסוף הוא הגיע בליווי אשתו+ אחי הקטן.




10. הרמפה היתה מהיום הראשון אבל הרגע בו החלטתי לכתוב על הרמפה "זאת הגישה חנות נגישה" הוא רגע מכונן. הכיתוב הזה עוצר אנשים וגורם להם אפילו לרגע קט לחשוב על נושא הנגישות. חלק מצלמים ומשתפים את חבריהם. אני הכי שמחה שאנשים בכסא גלגלים נכנסים כמו מלכים אליי לחנות ומרגישים כמו כולם. 



היו עוד המון רגעים בלתי נשכחים... לא את כולם כתבתי כאן. 

לילך

יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

16 נקודות לפיהן אמצא את הפריט המושלם!

הכנתי לעצמי טבלה ובה ריכזתי שאלות שכדאי לשאול לפני שאני מקבלת החלטה אם להביא פריט חדש לחנות.
חשבתי לשתף כאן, אולי אנשים שרוצים להציע את מרכולתם לחנויות יוכלו להיעזר בזה

שאלות שאני שואלת לגבי פריט חדש:

האם הפריט ייחודי?
האם הוא שימושי? נכון, יש לי בחנות גם פריטי נוי אבל אנשים מחפשים את השימושי בכל פריט
האם הוא שביר? זה ידרוש ממני להקדיש יותר מחשבה בנוגע להצבתו בחנות, מקום גבוה אבל שעדיין יראו אותו.
האם הוא מתלכלך בקלות? אנשים אוהבים למשש ולבחון פריטים מקרוב. פריטים שמתלכלכים בקלות זו בעיה.
האם הוא עשוי בעבודת יד?
היכן הוא מיוצר?
האם יש מחיר אחיד למוצר?
האם הפריט עמיד בשימוש לתווך ארוך? בתכשיטים זה חשוב אבל לא רק.
האם יש לפריט אריזה ייעודית ומעוצבת? זה מעיד על השקעה ורצינות.
האם יש לפריט פג תוקף? לא רק לפריטים אכילים יש פג תוקף... גם מניפה שמכרתי בקיץ, לא תימכר בחורף.
האם המחיר לצרכן נראה לי הגיוני?
היכן ניתן להשיגו בסביבת החנות? לא ארצה שפריטים שרואים בכל חנות שניה, יהיו גם אצלי.
מי המעצב מאחורי הפריט?
האם יש אידיאולוגיה מאחורי הפריט/ הגוף המייצר? אני תמיד אשמח לקנות ממפעלים מוגנים, כאלה שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות.
האם יש אפשרות להחזרת פריטים שלא נמכרו? זה ייתן לי תחושת בטחון במוצר ובמי שעומד מאחוריו.
האם אוכל לשלם רק אחרי שאמכור (קונסיגנציה)- שוב, נותן תחושת בטחון.

יש פריטים שלא עונים על כל הצרכים שלי כחנות אבל יש בהם משהו מעבר שהדליק אותי ובכלל אין חוקים ואני תמיד שמחה לראות עוד רעיונות. אני גם מביעה את דעתי ולפעמים דעתי מתקבלת והמעצב משנה פרט אחד שיגרום לי לקחת את הפריט.



יום שני, 21 באוקטובר 2013

לפני ואחרי

אני מאוד אוהבת לתעד דברים
לכן זה היה אך טבעי שאתעד את תהליך השיפוץ של החנות
קיבלתי חנות ששימשה את מר רייס 60 שנה (!)
הוא אמנם שיפץ אותה בשנת 2004 אבל עדיין היא היתה נראית ישנה ואפרורית וממש לא מזמינה כמו שרציתי...
יש לי שכן אחד (אני קוראת לו הפרסי למרות שהוא לא פרסי) שחשב שאני מבזבזת זמן (וכסף) ושאם זה היה תלוי בו- מחר הוא היה שם דברים ומתחיל לעבוד (וככה באמת נראית החנות שלו :) )
מעצבת הפנים ששכרתי ראתה בדמיונה חנות מופלאה, וכשהיא ניסתה להראות לי את זה על הנייר לא הבנתי כמה יפה היא תצא בסוף. אין לי את היכולת לדמיין באויר- אני צריכה לראות הדמייה! כשגיליתי שהדמייה תעלה לי עוד כמה מאות שקלים ויתרתי ונתתי לה להוציא לפועל את מה שראתה בדימיון.

ככה זה היה נראה לפני:
בחלון הראווה היה מוצב מתקן תצוגה מפלצתי ומכוער עשוי שיש (ולכן הוא זכה לשם "המצבה")
רצינו להיפטר מזה וכשלא מצאנו מישהו שיחשוק בזה, זה מצא את מקומו בפח (או שלא...אי אפשר לדעת)
המצבה הזאת העמיסה על החנות בצורה בלתי נורמלית ותפסה כל כך הרבה מקום יקר.


קיר הנישות 
למר רייס היתה חנות של שעונים ותכשיטים והנישות שלו היו סגורות עם דלתות ומנעולים וברקע שלהן היתה מראה (המעצבת צחקה שאמרו לו שמראות זה מגדיל אז כל החנות היתה מראות). המסגרת של הנישות היתה מעץ ולא התאימה לעיצוב החדש הצבעוני והצעיר. 
קיר הנישות שודרג בעזרת נישות חדשות מעץ, חלקן צבעוניות, בצבעים של הלוגו שעיצבתי וחלקן לבנות כדי לא להעמיס יותר מדי צבע.
בסמוך לקיר הנישות יש קיר שעליו היתה מראה ענקית ומעליה מזגן- בזבוז מקום משווע!
הקיר הזה הפך לקיר עם מדפים והמזגן הועלה בזכות הגבהת התקרה.


 בתמונה הזאת רואים את הדלפק ואת החלון שמאחוריו היתה פינת השענות של מר רייס. מכיוון שאני לא שענית- החלון בוטל ובמקומו יש עכשיו קיר.
שלושת הנישות האלה בוטלו ובמקומן יש 6 מדפים לאורך הקיר
הדלפק שתפס רבע מהחנות פונה והחבר'ה מדני ספרים נהנים ממנו :)
הארונות מאחרונה נשארו וצופו בעץ לבן אבל בעקבות בעיה טכנית קוצצו לי מספר דלתות



זה היה הלפני- ישן ומדכא.
עכשיו ה"אחרי"
אין מצבה שתקועה בחלון אלא 3 פודיומים דו צדדיים (משמשים את מי שבפנים וגם מראים מה יש למי שעומד ומסתכל על חלון הראווה) הפודיומים על גלגלים :) הפודיומים משווים מראה מאוורר ולא עמוס.

קיר הנישות במראה החדיש שלו! לא צריך להכביר במילים- פשוט מקסים :)


הארון הישן בציפוי החדש ומדפים במקום נישות.
ארון החשמל מימין היה מצופה במראה ועכשיו כבר לא


הקיר שהיתה עליו רק מראה ומזגן ועכשיו הוא קיר מאוד מרכזי בחנות


אני ממש שמחה שתיעדתי את התהליך כי אחרת קל לשכוח איך זה היה נראה לפני...
אשמח לשמוע את דעתכם :)
לילך

יום שישי, 11 באוקטובר 2013

איך בחרתי את מיקום החנות?

איך הגעתי למיקום הנוכחי (מדרחוב אבן ישראל 1 במרכז העיר בירושלים)

קודם כל הלכתי על דרך השלילה:
*לא קניון (אני צריכה תחושה של אויר, אור ורחוב)
*לא רחוק מדי מהבית (מה שמשאיר את איזור מבשרת וירושלים כאפשרות בלעדית)
*לא יקר מדי (מה שהוציא את ממילא מחוץ לתמונה)

מה כן חיפשתי?
* רחוב, עדיפות למדרחוב, בלי יותר מדי רעש וזיהום
* גישה נוחה בשבילי להגיע מהבית
* מחיר שאוכל לעמוד בו
* אזור שבו אהיה מיוחדת ולא עוד אחת מ... (מה שהוציא את נחלת שבעה מחוץ לתמונה)
* איזור שגם תיירים יסתובבו בו (מה שהוא את המרכזים המסחריים שיש בכל שכונה בעיר)
* חזית רחבה וחנות מרובעת (לא סובלת חנויות צרות וארוכות)


מה מצאתי?
תכלס, מצאתי אחלה מיקום (לא מושלם כמובן אבל עדיין בסדר)
מדרחוב רחב, 2 מטר מרחוב יפו ומהרכבת הקלה, מחיר סביר, החנות שלי הכי מיוחדת שיש ברחוב המאכלס חנויות מתחום ההנעלה וההלבשה בעיקר וגם תיירים מגיעים (בקטנה), חזית החנות מושלמת- חלון רחב וחנות מרובעת.

איפה יהיה הסניף השני?
ממש הרבה אנשים שואלים אותי אם זו רשת ואם יש עוד סניפים והאמת שבהתחלה לא רציתי בכלל עוד סניפים... לאט לאט אני מרגישה שבא לי עוד...כבר שמתי עין על מיקום מעולה. עכשיו רק נותר לקוות שזה יקרה מתישהו :)

לילך










יום שני, 7 באוקטובר 2013

נעים להכיר

נעים מאוד, שמי לילך וידל (בקרוב אחגוג 32) ואני בעלת החנות  J'aime מתנות משמחות- חנות מתנות חדשה הממוקמת במרכז העיר בירושלים. הבלוג הזה ילווה את החנות ואותי בתהליך הזה של פתיחת חנות.

תמיד רציתי להיות עצמאית ולעבוד במשהו שאני אוהבת :) (מי לא בעצם?)
הרבה שואלים אותי איך הגעתי לזה בעצם... מאוד פשוט- אני אוהבת מתנות ודברים יפים. מעריכה עיצובים מיוחדים ועבודת יד ותמיד הייתי זאת ששואלים אותה מה לקנות למי ואיפה.
בחנות אני מאגדת מעל 30 מעצבים שונים- מהארץ ומחו"ל לפי כלל מאוד פשוט- אני חייבת לאהוב את הפריט- לא אוהבת- לא נכנס לחנות! (אם זה לא היה מהמם, זה לא היה פה)
אני מאוד משתדלת להביא פריטים שלא רואים בכל מקום ושמה דגש רב על איכות ומקוריות.


להתראות (בואו לבקר!),
לילך